להיות אמא של אריאל

מאת מיכל כהן

פורסם: 25/12/12

 

 

שמי מיכל  ואני אמא לילד עם  מוגבלות. הוא בן 28, סיעודי לחלוטין ותלוי במשפחה.
הייתי בת 23 כשילדתי את אריאל. ילדה שרופאים אומרים לה שיש לה תינוק עם מוגבלות.


להיות אמא של אריאל אומר שבית החולים הוא הבית השני שלי.


להיות אמא של אריאל זה להשגיח עליו השגחה מתמדת.


להיות אמא של אריאל זה לסגל לעצמי שינה קלה וחלילה לא עמוקה כדי לשמוע אם הוא נחנק.


להיות אמא של אריאל זה לדעת שהילדים הנוספים שלי נפגעים ולחיות בהכחשה שזה לא קורה.


להיות אמא של אריאל זה לוותר על נוחות של עבודה קבועה ומשמעותית, שלא לדבר על קריירה, ולעבוד בעבודות מזדמנות.


להיות אמא של אריאל זה לקנות לו 23 שנים חיתולים אחת ליומיים במחיר מוגזם, עזרים, תרופות ואוכל מיוחד.


 

להיות אמא של אריאל זה תמיד לצאת לבילויים ואירועים לבד, בלי בן-זוגי, כי מישהו צריך להישאר להשגיח.


 

להיות אמא של אריאל זה להיעדר מאירועים משפחתיים חשובים שבן זוגי הלך אליהם.


 

להיות אמא של אריאל זה לחיות עם השאלה מי יטפל בו כשאני לא אוכל עוד.

 

 

גם אני זקוקה לחוק המשפחות המיוחדות

 

 

  • Sponsores By:
  • בינת מערכות תוכנה
  • אינטרנט בינת
  • GoLinks
  • Davit
  • קרן
  • קרן